דקות ספורות אחרי תחילת השידור של "כוכב נולד" , הוחשך האולפן בעקבות הפסקת חשמל והתוכנית הופסקה. "זה עוד לא קרה לנו", הודה צביקה הדר. צפו בקטע
יום רביעי, 30 ביוני 2010
יום שלישי, 29 ביוני 2010
יום שני, 28 ביוני 2010
שדד קשישה בת 85 וחזר לעזור לה לקום
זה קרה בשבוע שעבר בהארלם שבארה"ב, גנב ניסה לשדוד קשישה בת 85 ולגנוב את ארנקה - לאחר ששם לב כי היא נפלה ונחבלה חזר לעזור לה. דרך אגב, הארנק לא נגנב בסופו של דבר. סיפור הזוי לחלוטין
יום ראשון, 27 ביוני 2010
האם אובמה השתתף בקליפ היפ הופ?
לפני כמה זמן טענו כמה אנשים שראו את אובמה כשהיה צעיר משתתף בקליפ היפהופ שצולם בשנת 1993 מצאנו את הקליפ ביוטיוב והנה הוא:
הינה סירטון שלוקח את מי שחשבו שהוא אובמה בסירטןן ומשווה אותו לתמונה של אובמה היום
האמת היא שאחר כך יצרו קשר עם הזמרים והם אמרו שזה חבר שלהם ושאין לו קשר לאובמה
אבל הוא מאוד דומה
יום שבת, 26 ביוני 2010
מבט אווירי על המסע למען גלעד!
במצפה הילה, יישובו של גלעד שליט, הושלמו ההכנות לקראת צעדת הענק, שתסתיים בבית ראש הממשלה בירושלים. כמעט מיליון איש כבר נרשמו באינטרנט כחברים בקבוצות שונות למען שחרור גלעד, כמה מהם באמת ישתתפו בצעדה הגדולה? את זה נדע רק בימים הקרובים.
☺☻ מדריך הקקי השלם =] חובה כניסה . ☺☻
תמיד שחירבנתם חשבתם כמה סוגי חירבון יש, ועכשיו תוכלו לדעת!! חירבון נעים =]
שרביט - אותו מקל שניצב (או אמור להיות ניצב) ליד האסלה עם שערות בקצה,
שבמקרה שהמחרבן לא יודע לקלוע, או למקרה שהמחרבן נקלע למצב חירום חרבוני .
החרבון הנקי - אתה מחרבן, אתה רואה את הקקי באסלה,
אבל אתה לא רואה אותו על הנייר טואלט. זה החרבון הכי מוצלח וברמת העיקרון
מי שהצליח להגיע לרמה של חרבון נקי הוא בנאדם עם הרבה פחות דאגות בחיים.
החרבון הרטוב - אתה מנקה את התחת חמישים פעם ועדיין מרגיש
שנשאר שמה קצת גועל. בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך דוחף גליל שלם
של נייר טואלט בין התחת לתחתונים בשביל לא ללכלך אותם, וכל מי שרואה
אותך ככה חושב שיש לך מקרה ממש גרוע של טחורים.
חרבון של גל שני - אתה מסיים לחרבן, מנגב/מורח, קם ומרים
את התחתונים עד הברכיים, ובדיוק באותו הרגע אתה מבין שלא סיימת את
העבודה ויש עוד קקי בדרך.
חרבון רפאים - אתה מרגיש את הקקי יוצא, רואה עדויות ברורות שלו על הנייר טואלט,
אבל אין שום זכר לקקי באסלה. החרבון הזה מאד לא מפרגן, ולרוב אתה יוצר בהרגשה של ריקנות
מהשירותים.
חרבון שדופק את השכל - ידוע גם בשמו הנוסף `חרבן עד שיתפוצץ לך ווריד`.
במקרה הזה הקקי לא משתף פעולה ואתה צריך `לעזור` לו לצאת החוצה,
כשבדרך הפנים שלך נעשות כחולות וסגולות. החרבון הזה מסוכן מאד
מפני שהוא חושף אותך לסיכון גבוהה מאד לחטוף שבץ.
חרבון של תירס - אין צורך לפרט יותר. מי שלא יודע על מה מדובר,
שיאכל הרבה תירס ויראה מה יוצא החוצה.
חרבון אקסטרה לארג` - אתה מסיים לחרבן, ואתה נדהם כל כך מהגודל העצום
של הקקי שאתה מפחד להוריד כזה דבר לאסלה, ומוצא את עצמך לוקח את
השרביט (עיין ערך `שרביט`) ושובר את הקונסטרוקציה הזאת למספר חלקים
קטנים לפני שאתה מוריד את המים.
הלוואי והיה לי חרבון - יש לך קקי, אתה מתיישב על האסלה, אבל כל מה
שאתה מצליח לעשות זה לשבת שמה על האסלה, להתכווץ ולהפליץ, אבל שום קקי
לא יוצא. בסוף החרבון עולה מולך השאלה הנתחית - לא חרבנתי שום דבר,
אבל הפלצתי, אז לנגב את התחת או לא? והאם בכלל צריך להוריד את המים
במצב כזה?
חרבון של לחיים רטובות - ידוע גם בכינויו `החרבון המהיר מידי`. זה סוג
החרבון שיוצא כל כך מהר מהטוסיק, שמצליח לשלוח למעלה גלים של מים
מהאסלה לעבר התחת החשוף שלך. החרבון הזה לא מומלץ בכלל בזמן החורף, כי
אז המים האלה ממש קרים, והתחת עלול להתכווץ מפני המים הקרים ולחתוך את
הקקי באמצע. לא מומלץ בכלל!
חרבון רטוב - ספריי צהוב-חום יוצא ומרסס פחות או יותר כל דבר שנמצא
במשולש ההרג שמתחת לרקטום שלך. אין לך שום צורה לכוון ולרוב אתה מוצא
את עצמך מנקה די הרבה אחרי כזה חרבון, אבל הבעיה האמיתית הטמונה
בחרבון כזה היא העובדה שהוא יוצא עם לא מעט צריבה באזור פי הטבעת.
חרבון של צומי - חרבון שהוא כל כך מעניין בצורה, בצבע, במרקם ובטעם שלו,
שאתה חייב לקרוא למישהו שיבוא לראות לפני שאתה מוריד את המים. יש
כאלו שאפילו מגדילים לעשות ומצלמים את זה בשביל להראות לדורות הבאים.
חרבון שמעלה את המורל - לרוב מגיע אחרי תקופת עצירות ארוכה. אתה יוצא
מחרבון כזה עם שיר בלב, בטוח שאין אף אחד בעולם שיכול לבאס אותך כרגע.
במקרים שאתה סובל מעצירות, חרבון כזה יחזיר אותך להיות ה`אני` הקודם שלך.
החרבון הרגיל - חרבון שקורה כבר על בסיס קבוע, באותו המקום, ובאותה
השעה. לרוב מלווה בעיתון. במקרים מסוימים, ששני בני אדם ויותר מפתחים
הרגל כזה ביחד, נוצרות קבוצות חרבון. אדם אחד קובע שהוא הולך לחרבן,
ומיד אנשים אחרים מהאזור באים ומבצעים את הטקס יחד איתו, ותוך כדי
כמובן ישנן שיחות של חרבון על אירועי היום.
חרבון של שואה גרעינית - תוך כדי זה שהקקי יוצא אתה כבר קולט את הריח
ומיד משתדל לסיים את כל העסק כמה שיותר מהר ולצאת. כל בנאדם שיכנס
לשירותים אחריך בשבע שעות הקרובות לא יצא מהם. אתה כמובן לא מספר לאף
אחד, וצוחק כל פעם שאתה רואה מישהו נכנס לשירותים אחריך ואחרי מספר
שניות יוצא תוך כדי שהוא נאבק על נשימתו.
חרבון ווקלי - במצבים מסוימים, הקקי לא מוכן לצאת החוצה בלי עזרה
ווקלית של אנחות וגניחות, ולבסוף אפילו תהיה קריאת `הידד` כשהוא יצא.
החרבון הצף - לא יעזור כמה פעמים תוריד את המים, תדחוף אותו פנימה עם
השרביט, תדבר אליו, בסופו של דבר הוא יצוף למעלה. אין ברירה אלא לקחת
שקית ניילון ולהעיף אותו מהאסלה.
חרבון חשאי - אף אחד לא היה בשירותים, אבל יש שם קקי, ואף אחד לא מוכן
לקחת על עצמו את האחריות.
חרבון של מחבואים - רגע אחד אתה רואה אותו, וברגע השני, הוא שוב
בפנים. מצריך הרבה מאד סבלנות ויכולת אדירה של שרירי תחת.
חרבון של בחזרה לשורשים - יש לו הרבה מאד וואריאציות, אבל הוא תמיד
יהיה באמצע איזה יער או מאחורי מכונית שעצרה בשולי הדרך בשביל שאף אחד
לא יראה אותך מחרבן.
חרבון של אנרג`ייזר - הוא ממשיך וממשיך וממשיך וממשיך...
חרבון בלי הקדמה - הקקי נותן לך בערך עשר שניות של אזהרה לפני שהוא
יוצא, ואתה בפוקס מצליח להוריד את המכנסיים לפני שהקקי תופס יוזמה
ויוצא בעצמו.
חרבון שהוא לידה - הקקי כל כך חזק וגדול, שאתה נשבע שזה כבר יוצא
מהצדדים, או שאתה יולד מהתחת.
חרבון של משחת שיניים - י וצא כמו משחת שיניים, ופשוט לא מפסיק לצאת.
יש לך שתי אפשרויות - 1) להוריד את המים ולתת לזה להמשיך לצאת, 2) לתת
לערימת הקקי לעלות ובסופו של דבר להגיע אליך.
חרבון של בנאדם שלא לועס כמו שצריך - אם אתה מסתכל על הקקי שלך ורואה
שאריות מהביסלי גריל שאכלת אתמול, אל תתפלא עם כשהקקי הזה יצא הוא פצע
לך אנושות את הרקטום.
חרבון שעיר - אתה מסיים לחרבן, ופשוט מרגיש שמשהו נתפס לך בשערות
התחת. לרוב הפיתרון הכי קלאסי יהיה לנער טיפה את הטוסיק ולתת לזה
ליפול, אבל במקרים שזה לא עובד, אין ברירה, ונאלצים לקחת כמויות
מסחריות של נייר טואלט ולהתחיל למרוח.
מקווה שנהנתם!
שרביט - אותו מקל שניצב (או אמור להיות ניצב) ליד האסלה עם שערות בקצה,
שבמקרה שהמחרבן לא יודע לקלוע, או למקרה שהמחרבן נקלע למצב חירום חרבוני .
החרבון הנקי - אתה מחרבן, אתה רואה את הקקי באסלה,
אבל אתה לא רואה אותו על הנייר טואלט. זה החרבון הכי מוצלח וברמת העיקרון
מי שהצליח להגיע לרמה של חרבון נקי הוא בנאדם עם הרבה פחות דאגות בחיים.
החרבון הרטוב - אתה מנקה את התחת חמישים פעם ועדיין מרגיש
שנשאר שמה קצת גועל. בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך דוחף גליל שלם
של נייר טואלט בין התחת לתחתונים בשביל לא ללכלך אותם, וכל מי שרואה
אותך ככה חושב שיש לך מקרה ממש גרוע של טחורים.
חרבון של גל שני - אתה מסיים לחרבן, מנגב/מורח, קם ומרים
את התחתונים עד הברכיים, ובדיוק באותו הרגע אתה מבין שלא סיימת את
העבודה ויש עוד קקי בדרך.
חרבון רפאים - אתה מרגיש את הקקי יוצא, רואה עדויות ברורות שלו על הנייר טואלט,
אבל אין שום זכר לקקי באסלה. החרבון הזה מאד לא מפרגן, ולרוב אתה יוצר בהרגשה של ריקנות
מהשירותים.
חרבון שדופק את השכל - ידוע גם בשמו הנוסף `חרבן עד שיתפוצץ לך ווריד`.
במקרה הזה הקקי לא משתף פעולה ואתה צריך `לעזור` לו לצאת החוצה,
כשבדרך הפנים שלך נעשות כחולות וסגולות. החרבון הזה מסוכן מאד
מפני שהוא חושף אותך לסיכון גבוהה מאד לחטוף שבץ.
חרבון של תירס - אין צורך לפרט יותר. מי שלא יודע על מה מדובר,
שיאכל הרבה תירס ויראה מה יוצא החוצה.
חרבון אקסטרה לארג` - אתה מסיים לחרבן, ואתה נדהם כל כך מהגודל העצום
של הקקי שאתה מפחד להוריד כזה דבר לאסלה, ומוצא את עצמך לוקח את
השרביט (עיין ערך `שרביט`) ושובר את הקונסטרוקציה הזאת למספר חלקים
קטנים לפני שאתה מוריד את המים.
הלוואי והיה לי חרבון - יש לך קקי, אתה מתיישב על האסלה, אבל כל מה
שאתה מצליח לעשות זה לשבת שמה על האסלה, להתכווץ ולהפליץ, אבל שום קקי
לא יוצא. בסוף החרבון עולה מולך השאלה הנתחית - לא חרבנתי שום דבר,
אבל הפלצתי, אז לנגב את התחת או לא? והאם בכלל צריך להוריד את המים
במצב כזה?
חרבון של לחיים רטובות - ידוע גם בכינויו `החרבון המהיר מידי`. זה סוג
החרבון שיוצא כל כך מהר מהטוסיק, שמצליח לשלוח למעלה גלים של מים
מהאסלה לעבר התחת החשוף שלך. החרבון הזה לא מומלץ בכלל בזמן החורף, כי
אז המים האלה ממש קרים, והתחת עלול להתכווץ מפני המים הקרים ולחתוך את
הקקי באמצע. לא מומלץ בכלל!
חרבון רטוב - ספריי צהוב-חום יוצא ומרסס פחות או יותר כל דבר שנמצא
במשולש ההרג שמתחת לרקטום שלך. אין לך שום צורה לכוון ולרוב אתה מוצא
את עצמך מנקה די הרבה אחרי כזה חרבון, אבל הבעיה האמיתית הטמונה
בחרבון כזה היא העובדה שהוא יוצא עם לא מעט צריבה באזור פי הטבעת.
חרבון של צומי - חרבון שהוא כל כך מעניין בצורה, בצבע, במרקם ובטעם שלו,
שאתה חייב לקרוא למישהו שיבוא לראות לפני שאתה מוריד את המים. יש
כאלו שאפילו מגדילים לעשות ומצלמים את זה בשביל להראות לדורות הבאים.
חרבון שמעלה את המורל - לרוב מגיע אחרי תקופת עצירות ארוכה. אתה יוצא
מחרבון כזה עם שיר בלב, בטוח שאין אף אחד בעולם שיכול לבאס אותך כרגע.
במקרים שאתה סובל מעצירות, חרבון כזה יחזיר אותך להיות ה`אני` הקודם שלך.
החרבון הרגיל - חרבון שקורה כבר על בסיס קבוע, באותו המקום, ובאותה
השעה. לרוב מלווה בעיתון. במקרים מסוימים, ששני בני אדם ויותר מפתחים
הרגל כזה ביחד, נוצרות קבוצות חרבון. אדם אחד קובע שהוא הולך לחרבן,
ומיד אנשים אחרים מהאזור באים ומבצעים את הטקס יחד איתו, ותוך כדי
כמובן ישנן שיחות של חרבון על אירועי היום.
חרבון של שואה גרעינית - תוך כדי זה שהקקי יוצא אתה כבר קולט את הריח
ומיד משתדל לסיים את כל העסק כמה שיותר מהר ולצאת. כל בנאדם שיכנס
לשירותים אחריך בשבע שעות הקרובות לא יצא מהם. אתה כמובן לא מספר לאף
אחד, וצוחק כל פעם שאתה רואה מישהו נכנס לשירותים אחריך ואחרי מספר
שניות יוצא תוך כדי שהוא נאבק על נשימתו.
חרבון ווקלי - במצבים מסוימים, הקקי לא מוכן לצאת החוצה בלי עזרה
ווקלית של אנחות וגניחות, ולבסוף אפילו תהיה קריאת `הידד` כשהוא יצא.
החרבון הצף - לא יעזור כמה פעמים תוריד את המים, תדחוף אותו פנימה עם
השרביט, תדבר אליו, בסופו של דבר הוא יצוף למעלה. אין ברירה אלא לקחת
שקית ניילון ולהעיף אותו מהאסלה.
חרבון חשאי - אף אחד לא היה בשירותים, אבל יש שם קקי, ואף אחד לא מוכן
לקחת על עצמו את האחריות.
חרבון של מחבואים - רגע אחד אתה רואה אותו, וברגע השני, הוא שוב
בפנים. מצריך הרבה מאד סבלנות ויכולת אדירה של שרירי תחת.
חרבון של בחזרה לשורשים - יש לו הרבה מאד וואריאציות, אבל הוא תמיד
יהיה באמצע איזה יער או מאחורי מכונית שעצרה בשולי הדרך בשביל שאף אחד
לא יראה אותך מחרבן.
חרבון של אנרג`ייזר - הוא ממשיך וממשיך וממשיך וממשיך...
חרבון בלי הקדמה - הקקי נותן לך בערך עשר שניות של אזהרה לפני שהוא
יוצא, ואתה בפוקס מצליח להוריד את המכנסיים לפני שהקקי תופס יוזמה
ויוצא בעצמו.
חרבון שהוא לידה - הקקי כל כך חזק וגדול, שאתה נשבע שזה כבר יוצא
מהצדדים, או שאתה יולד מהתחת.
חרבון של משחת שיניים - י וצא כמו משחת שיניים, ופשוט לא מפסיק לצאת.
יש לך שתי אפשרויות - 1) להוריד את המים ולתת לזה להמשיך לצאת, 2) לתת
לערימת הקקי לעלות ובסופו של דבר להגיע אליך.
חרבון של בנאדם שלא לועס כמו שצריך - אם אתה מסתכל על הקקי שלך ורואה
שאריות מהביסלי גריל שאכלת אתמול, אל תתפלא עם כשהקקי הזה יצא הוא פצע
לך אנושות את הרקטום.
חרבון שעיר - אתה מסיים לחרבן, ופשוט מרגיש שמשהו נתפס לך בשערות
התחת. לרוב הפיתרון הכי קלאסי יהיה לנער טיפה את הטוסיק ולתת לזה
ליפול, אבל במקרים שזה לא עובד, אין ברירה, ונאלצים לקחת כמויות
מסחריות של נייר טואלט ולהתחיל למרוח.
מקווה שנהנתם!
פייסבוק: מי לא נפל ברשת?
אם הגעתם לכאן סימן שגם לכם יש פייסבוק!
בימים בהם מחמאה מסתכמת ב"לייק" ובמקום משפט פתיחה לוחצים על "פוק", יש בינינו עוד כאלה שמסתובבים בעולם נטולי פייסבוק. מיהם אותם אנשים מסתוריים ולמה לעזאזל הם מסרבים להצטרף לטרנד החברתי? ניר סלונים יצא לברר
אביב 2010: לאחיך בן השמונה יש פייסבוק. לסבתא שלך יש פייסבוק. יש סיכוי שאפילו לחיית המחמד שלך יש פייסבוק. ועדיין, מסתבר שבין כל מילוני המשתמשים של הרשת החברתית הגדולה בעולם, יש קבוצה עיקשת של אנשים שמסרבים לפתוח לעצמם חשבון פייסבוק. הם אמנם לא רבים, אבל הם קיימים והם מסתובבים בינינו ונראים בדיוק כמונו. לא תוכלו להציע להם חברות וירטואלית, גם לא להזמין אותם לשום אירוע ולעולם לא תדעו איך הם נראו כשהיו בני שנה.
לאחר חיפושים רבים איתרתי את אותם סרבנים, שבכלל לא "לייק" פייסבוק, וחילקתי אותם לעשרה מגזרים על פי המניעים להתנגדות העיקשת להצטרף לחגיגה.
האנונימיים והפרנואידים
ללא ספק מדובר בזן הנפוץ ביותר בקרב נטולי הפרופיל הפייסבוקי. הם לא רוצים לשתף אף אחד בתמונות ילדות שלהם וגם לא רוצים שהחברים שלהם ידעו איפה הם בילו בסופשבוע ומי החברים האחרים שלהם. גם בעולם האמיתי הם חשאיים ולא מנדבים על עצמם יותר מדי מידע. חיילת בת 20 מחולון סבורה ש"פייסבוק זה לאנשים מוחצנים שרוצים שיראו אותם ושישמעו אותם. אני אדם צנוע". טבח בן 28 מפתח תקווה מוסיף "פייסבוק זה לפוזאיסטים. אני ממש לא רוצה לחשוף את עצמי באינטרנט, גם לך תדע מי רואה את זה". לקבוצה זו הקנאית לפרטיותה משתייכים גם לא מעט פרנואידים – אם זה מהרשת כולה או רק מהצל של עצמם.
מילה שלנו: רק בגלל שאתה פרנואיד, זה לא אומר שלא באמת רודפים אחריך.
בעלי החיים
עוד סיבה שחזרה על עצמה די הרבה הייתה "אני פשוט עסוק מדי". כן, מסתבר שיש גם כאלה שיש להם עודף חיים. לנשום אין להם זמן אז בטח שלא לעדכן סטטוס. מתווכת נדל"ן בת 31 מתל אביב טוענת "פייסבוק זה לאנשים שאין להם חיים. אין לי שנייה לעצמי כל היום ובקושי מוצאת זמן לחזור לטלפונים של חברים אז עכשיו שינג'סו לי גם באינטרנט?"
מילה שלנו: פייסבוק הוא מה שקורה בזמן שמתכננים תוכניות אחרות.
השוחים נגד הזרם
איחס, עוד אחד עם פייסבוק
הם נגד תרבות העדר ונגד תרבות השיתוף הפומבי ובגדול הם נגד הכול. הם לא יקנו בגדים ברשתות המובילות, לא יצפו בתוכניות השולטות בטבלת הרייטינג וישמיצו את השירים הפופולריים ביותר ברדיו. הם ימכרו לך שיש מאחורי זה איזושהי אידיאולוגיה אבל תכלס הם סתם מתעקשים להיות שונים. מדריך יוגה בן 25 מתל אביב מצהיר "פייסבוק זה הכי פתטי ותלותי בחברים שלך וכל אחד שם חוזר אחרי הדברים של השני העיקר לצאת הכי קול שאפשר מול החברים שלו".
מילה שלנו: זכור שאתה מיוחד בדיוק כמו כל אחד אחר.
הדוגמנים והידוענים
למגזר זה משתייכים כוכבים אמיתיים אך גם לא מעט כאלה שחיים בסרט שהם סלבס. דוגמניות ממש לא צריכות עוד חשיפה לתמונות של הקמפיין האחרון ועוד מחזרים והטרדות מיניות – מה עוד, שהן בטח לא יחשפו תמונות משפחתיות נטולות ריטוש ופוטושופ. אמנם מסתובבים לא מעט פרופילים רשמיים של סלבס מכל העולם בפייסבוק, אבל לרוב זה נעשה כמקדם מכירות ויח"צ. אחד הדוגמנים היותר נחשקים בארצנו שיתף, "אני חושב שזה נורא תלוי במידה שבה אתה נערץ. יש כאלה שנעזרים באתר כמנוף שיווקי, אבל אם אתה באמת עובד חזק ופופולרי אז אתה כבר לא צריך את זה".
מילה שלנו: אין דבר כזה פרסום רע ובטח שאין יותר מדי פרסום.
הסוציופאטים והמיזנטרופים
אלו לא סובלים לדבר בטלפון עם חברים שלהם, אז להתכתב באינטרנט? הם גם ככה לא מסתדרים עם המחויבויות החברתיות אז למה להוסיף רק עוד צרות. רקדנית בת 27 מתל אביב מעידה "אני ממש לא רוצה להרחיב את המעגל החברתי שלי. גם ככה יש לי יותר מדי על הראש. הבנתי שהפייסבוק גם מזכיר למי יש יום הולדת ומתי. ככה אני פשוט אומרת ששכחתי ובזה נגמר הסיפור".
מילה שלנו: צ'כוב אמר, אני אוהב אדם אבל שונא אנשים. אנחנו אומרים: אין כמו לדבר אל הקיר כי הוא אף פעם לא יסתור אותך.
רוצים לשמוע על החוויות שלי? תתקשרו, כי לא תשמעו על זה בשום שורת סטטוס
הנחבאים אל הכלים
עוד אחוז לא מבוטל מהנשאלים התגלה כסובל מדימוי עצמי נמוך ומחוסר בטחון עצמי. לקבוצה זו משתייכים גם לא מעט אנשים שלכל החברים שלהם אין חשבון באתר אז אין להם סיבה לפתוח גם. חלקם סתם לא פוטוגנים וחלקם ממש מתביישים שיראו מה יצא מהם. מלצר בן 32 מרחובות מעיד "מה אני צריך, שכל החברים שלי מהיסודי יראו שאני עדיין ממלצר?" וקופאית בת 26 מראשון לציון מוסיפה, "לא לכולם יש מלא חברים ועבודה מגניבה ולא כל אחד עשה בוק בחיים שלו".
מילה שלנו: אל תסתכלו בקנקן אלא בפרופיל הפייסבוק שלו.
הטכנופובים
הם מתקשים לחפש בגוגל ובקושי מצליחים להשתלט על העכבר. רק הקונספט של פתיחת חשבון מאיים עליהם. בעל החומוסייה השכונתית שלי מסביר "האינטרנט זאת המצאה גאונית רק שמאוד קשה לתפעל אותו".
מילה שלנו: ככל שתתחילו לפגר מוקדם יותר במרוץ, כך יהיה לכם יותר זמן להדביק את הפיגור.
מתמכרים ונגמלים
אלו מתחלקים לבעלי נטייה להתמכרויות וכאלה שהתמכרו כבר בעבר לאתר ונגמלו ממנו. בעל קיוסק בן 31 מחולון טוען "מספיק אני מכור לטלוויזיה, לא רוצה להישאב גם לזה כי אני רואה מסביבי כמה זה קל". תלמידה בת 17 מרמת גן מעידה "זה הפך אצלי למחלה. כל חמש דקות הייתי רצה למחשב לבדוק אם משהו התחדש. מזל שההורים שלי קלטו את זה ואסרו עליי לגלוש באתר".
מילה שלנו: זה כולה פייסבוק אפילו לא סמים קלים.
התפוסים
בדיוק מה שאתם שומעים. אחוז די נמוך אמנם, אך גם הוא קיים. הטענה היא שפייסבוק הוא מקור לפיתויים והם אינם רוצים לפגוע חלילה בזוגיותם המונוגאמית. עקרת בית בת 37 מבת ים חרצה "ברור שלא הרשיתי לבעלי לפתוח חשבון. כולם יודעים שפייסבוק זה לפנויים שמחפשים רומן או סטוץ. מה יש לבעלי לחפש שם? לראות תמונות של כל מיני פצצות ולהתעדכן מה קורה עם החברות שלו מפעם?".
מילה שלנו: מי שלא סומכת על בעלה בפייסבוק כנראה יודעת למה.
הגולשים בארון
שתיים בלילה, אין אף אחד בבית, רק אתה והפייסבוק שלך
הם אמנם אומרים לכם שאין להם פייסבוק, אבל הם בעצם עובדים אנדר-קאבר. מצאתי רק אחד שהודה, שכל חבריו – כולל בת זוגתו – מאמינים שאין לו פרופיל באתר, בזמן שהוא גולש תחת זהות בדויה ובולש אחריהם. "אני מופיע תחת שם אחר ופרטים שונים עם תמונה של הג'וקר מבאטמן. ככה אני גם עוקב אחרי חברה שלי שהיא לא עושה שטויות".
מילה שלנו: את השטויות לא חברה שלך עושה.
בימים בהם מחמאה מסתכמת ב"לייק" ובמקום משפט פתיחה לוחצים על "פוק", יש בינינו עוד כאלה שמסתובבים בעולם נטולי פייסבוק. מיהם אותם אנשים מסתוריים ולמה לעזאזל הם מסרבים להצטרף לטרנד החברתי? ניר סלונים יצא לברר
אביב 2010: לאחיך בן השמונה יש פייסבוק. לסבתא שלך יש פייסבוק. יש סיכוי שאפילו לחיית המחמד שלך יש פייסבוק. ועדיין, מסתבר שבין כל מילוני המשתמשים של הרשת החברתית הגדולה בעולם, יש קבוצה עיקשת של אנשים שמסרבים לפתוח לעצמם חשבון פייסבוק. הם אמנם לא רבים, אבל הם קיימים והם מסתובבים בינינו ונראים בדיוק כמונו. לא תוכלו להציע להם חברות וירטואלית, גם לא להזמין אותם לשום אירוע ולעולם לא תדעו איך הם נראו כשהיו בני שנה.
לאחר חיפושים רבים איתרתי את אותם סרבנים, שבכלל לא "לייק" פייסבוק, וחילקתי אותם לעשרה מגזרים על פי המניעים להתנגדות העיקשת להצטרף לחגיגה.
האנונימיים והפרנואידים
ללא ספק מדובר בזן הנפוץ ביותר בקרב נטולי הפרופיל הפייסבוקי. הם לא רוצים לשתף אף אחד בתמונות ילדות שלהם וגם לא רוצים שהחברים שלהם ידעו איפה הם בילו בסופשבוע ומי החברים האחרים שלהם. גם בעולם האמיתי הם חשאיים ולא מנדבים על עצמם יותר מדי מידע. חיילת בת 20 מחולון סבורה ש"פייסבוק זה לאנשים מוחצנים שרוצים שיראו אותם ושישמעו אותם. אני אדם צנוע". טבח בן 28 מפתח תקווה מוסיף "פייסבוק זה לפוזאיסטים. אני ממש לא רוצה לחשוף את עצמי באינטרנט, גם לך תדע מי רואה את זה". לקבוצה זו הקנאית לפרטיותה משתייכים גם לא מעט פרנואידים – אם זה מהרשת כולה או רק מהצל של עצמם.
מילה שלנו: רק בגלל שאתה פרנואיד, זה לא אומר שלא באמת רודפים אחריך.
בעלי החיים
עוד סיבה שחזרה על עצמה די הרבה הייתה "אני פשוט עסוק מדי". כן, מסתבר שיש גם כאלה שיש להם עודף חיים. לנשום אין להם זמן אז בטח שלא לעדכן סטטוס. מתווכת נדל"ן בת 31 מתל אביב טוענת "פייסבוק זה לאנשים שאין להם חיים. אין לי שנייה לעצמי כל היום ובקושי מוצאת זמן לחזור לטלפונים של חברים אז עכשיו שינג'סו לי גם באינטרנט?"
מילה שלנו: פייסבוק הוא מה שקורה בזמן שמתכננים תוכניות אחרות.
השוחים נגד הזרם
איחס, עוד אחד עם פייסבוק
הם נגד תרבות העדר ונגד תרבות השיתוף הפומבי ובגדול הם נגד הכול. הם לא יקנו בגדים ברשתות המובילות, לא יצפו בתוכניות השולטות בטבלת הרייטינג וישמיצו את השירים הפופולריים ביותר ברדיו. הם ימכרו לך שיש מאחורי זה איזושהי אידיאולוגיה אבל תכלס הם סתם מתעקשים להיות שונים. מדריך יוגה בן 25 מתל אביב מצהיר "פייסבוק זה הכי פתטי ותלותי בחברים שלך וכל אחד שם חוזר אחרי הדברים של השני העיקר לצאת הכי קול שאפשר מול החברים שלו".
מילה שלנו: זכור שאתה מיוחד בדיוק כמו כל אחד אחר.
הדוגמנים והידוענים
למגזר זה משתייכים כוכבים אמיתיים אך גם לא מעט כאלה שחיים בסרט שהם סלבס. דוגמניות ממש לא צריכות עוד חשיפה לתמונות של הקמפיין האחרון ועוד מחזרים והטרדות מיניות – מה עוד, שהן בטח לא יחשפו תמונות משפחתיות נטולות ריטוש ופוטושופ. אמנם מסתובבים לא מעט פרופילים רשמיים של סלבס מכל העולם בפייסבוק, אבל לרוב זה נעשה כמקדם מכירות ויח"צ. אחד הדוגמנים היותר נחשקים בארצנו שיתף, "אני חושב שזה נורא תלוי במידה שבה אתה נערץ. יש כאלה שנעזרים באתר כמנוף שיווקי, אבל אם אתה באמת עובד חזק ופופולרי אז אתה כבר לא צריך את זה".
מילה שלנו: אין דבר כזה פרסום רע ובטח שאין יותר מדי פרסום.
הסוציופאטים והמיזנטרופים
אלו לא סובלים לדבר בטלפון עם חברים שלהם, אז להתכתב באינטרנט? הם גם ככה לא מסתדרים עם המחויבויות החברתיות אז למה להוסיף רק עוד צרות. רקדנית בת 27 מתל אביב מעידה "אני ממש לא רוצה להרחיב את המעגל החברתי שלי. גם ככה יש לי יותר מדי על הראש. הבנתי שהפייסבוק גם מזכיר למי יש יום הולדת ומתי. ככה אני פשוט אומרת ששכחתי ובזה נגמר הסיפור".
מילה שלנו: צ'כוב אמר, אני אוהב אדם אבל שונא אנשים. אנחנו אומרים: אין כמו לדבר אל הקיר כי הוא אף פעם לא יסתור אותך.
רוצים לשמוע על החוויות שלי? תתקשרו, כי לא תשמעו על זה בשום שורת סטטוס
הנחבאים אל הכלים
עוד אחוז לא מבוטל מהנשאלים התגלה כסובל מדימוי עצמי נמוך ומחוסר בטחון עצמי. לקבוצה זו משתייכים גם לא מעט אנשים שלכל החברים שלהם אין חשבון באתר אז אין להם סיבה לפתוח גם. חלקם סתם לא פוטוגנים וחלקם ממש מתביישים שיראו מה יצא מהם. מלצר בן 32 מרחובות מעיד "מה אני צריך, שכל החברים שלי מהיסודי יראו שאני עדיין ממלצר?" וקופאית בת 26 מראשון לציון מוסיפה, "לא לכולם יש מלא חברים ועבודה מגניבה ולא כל אחד עשה בוק בחיים שלו".
מילה שלנו: אל תסתכלו בקנקן אלא בפרופיל הפייסבוק שלו.
הטכנופובים
הם מתקשים לחפש בגוגל ובקושי מצליחים להשתלט על העכבר. רק הקונספט של פתיחת חשבון מאיים עליהם. בעל החומוסייה השכונתית שלי מסביר "האינטרנט זאת המצאה גאונית רק שמאוד קשה לתפעל אותו".
מילה שלנו: ככל שתתחילו לפגר מוקדם יותר במרוץ, כך יהיה לכם יותר זמן להדביק את הפיגור.
מתמכרים ונגמלים
אלו מתחלקים לבעלי נטייה להתמכרויות וכאלה שהתמכרו כבר בעבר לאתר ונגמלו ממנו. בעל קיוסק בן 31 מחולון טוען "מספיק אני מכור לטלוויזיה, לא רוצה להישאב גם לזה כי אני רואה מסביבי כמה זה קל". תלמידה בת 17 מרמת גן מעידה "זה הפך אצלי למחלה. כל חמש דקות הייתי רצה למחשב לבדוק אם משהו התחדש. מזל שההורים שלי קלטו את זה ואסרו עליי לגלוש באתר".
מילה שלנו: זה כולה פייסבוק אפילו לא סמים קלים.
התפוסים
בדיוק מה שאתם שומעים. אחוז די נמוך אמנם, אך גם הוא קיים. הטענה היא שפייסבוק הוא מקור לפיתויים והם אינם רוצים לפגוע חלילה בזוגיותם המונוגאמית. עקרת בית בת 37 מבת ים חרצה "ברור שלא הרשיתי לבעלי לפתוח חשבון. כולם יודעים שפייסבוק זה לפנויים שמחפשים רומן או סטוץ. מה יש לבעלי לחפש שם? לראות תמונות של כל מיני פצצות ולהתעדכן מה קורה עם החברות שלו מפעם?".
מילה שלנו: מי שלא סומכת על בעלה בפייסבוק כנראה יודעת למה.
הגולשים בארון
שתיים בלילה, אין אף אחד בבית, רק אתה והפייסבוק שלך
הם אמנם אומרים לכם שאין להם פייסבוק, אבל הם בעצם עובדים אנדר-קאבר. מצאתי רק אחד שהודה, שכל חבריו – כולל בת זוגתו – מאמינים שאין לו פרופיל באתר, בזמן שהוא גולש תחת זהות בדויה ובולש אחריהם. "אני מופיע תחת שם אחר ופרטים שונים עם תמונה של הג'וקר מבאטמן. ככה אני גם עוקב אחרי חברה שלי שהיא לא עושה שטויות".
מילה שלנו: את השטויות לא חברה שלך עושה.
17 מיליון דבורים השתחררו בתאונת משאית
תאונות דרכים הן תופעה קשה אך מוכרת היטב. אולם שירותי ההצלה שהוזעקו לזירת תאונה במדינת מינסוטה בארצות הברית נאלצו להתמודד עם בעיה חריגה - החשש שמיליוני דבורים זועמות ישתחררו לאוויר.
כבאים מתיזים מים לעבר הכוורות (צילום: AP)
משאית שנשאה 7,000 כוורות - בהן כ-17 מיליון דבורים - נקלעה לתאונת שרשרת קטלנית מדרום לעיר מיניאפוליס שבמינסוטה. ארבעה כלי רכב היו מעורבים בתאונה, ואדם אחד נהרג. תוצאה מדאיגה נוספת היתה נפילת המטען מהמשאית.
דובר משטרת התנועה של מינסוטה, אריק רוסקה, אמר שהמשאית הובילה את הדבורים לחברת באוואר-האני בצפון מערב המדינה. הוא אמר שעדיין לא ברור מה המספר המדויק של הדבורים שהשתחררו כתוצאה מהתאונה, אך ציין שאנשי שירותי ההצלה שטיפלו בפצועים בתאונה נעקצו.
כבאים הוזעקו אף הם למקום כדי להתיז מים לעבר הדבורים במטרה לגרום להם להתפזר. רוסקה הוסיף שהכביש מאז נפתח לתנועה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)